גמרא
פירוש
אפָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם.
וּמוֹדִים חֲכָמִים כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הא דקתני בבריתא באבנו וסכינו שהניחן בראש גגו ונפל והזיקו חייב – והוא הדין לקנקנים,1 וסופא נמי דקתני בקנקנים שנפלו ברוח שאינה מצויה פטור, הוא הדין לאבנו וסכינו ומשאו, אלא דבעא למתנא פטורא גבי היתרא וחיובא גבי איסורא.
בתרתי פליגי וכו׳ – ומאי מתכוין? מתכוין ממש. אי נמי, שנתכון להורידה מכתפו ונפלה מידו, דהיא פשיעה גמורה. שאין מתכוין כגון שנתקל, ור׳ מאיר מחייב בנתקל, דקסבר פושע הוא. ומתכוין דחרסים כגון שנתכון לזכות בחרסיה, דלא מפקר להו, אבל שאין מתכוין לזכות בהן פטור, דקסבר ר׳ יהודה מפקיר {נזקיו}2 על ידי אונס כגון זה שנתקל פטור, אבל מפקיר נזקיו3 {שלא}4 על ידי אונס, כגון החופר בור ברשות הרבים פלוגתא דר׳ יוחנן ור׳ אלעזר,5 כדאיתה לקמן. והא דאמר רב לעיל לא שנו אלא שנטנפו6 כליו במים, אבל הוא עצמו פטור וכו׳ אבשעת נפילה בלחוד קאי, דלגבי נזק גופו קרקע עולם נמי אהני ביה,7 כדאמרינן לעיל ופטור מחצי נזק. ואפשר דרב סבירא ליה כאביי, דבתרתי פליגי. מיהו שמואל לא סבירא ליה הכי, דאם הוחלק אחר במים בשעת נפילה קאמר כדאביי מאי בור איכא הכא? אלא שמע מינה לאחר נפילה קאמר, דהוו בור. והא דאמר רב הני מילי היכא דאפקרינהו, לאו מקושיא דשמואל קאמר, אלא סברא דנפשיה קאמר. מיהו, קשיא לי לר׳ יהודה דפטר אפילו הזיק בשעת נפילה משום דנתקל אנוס הוא. כיון דמכוחו קא מזיק הוה ליה כגופו וקימא לן אדם מועד לעולם אפילו באונס. ואי אמרת דשני ליה בין כחו לגופו היכא דאזיק באונס, והא אמרינן באבן מונחת לו בחקו ולא הכיר בה מעולם שהוא חייב באונס נזק, והלא כחו באונס הוא. ואיכא למימר דהתם קרוב לפשיעה הוא, דאיבעי ליה למשמושיה במאניה, אבל נתקל אנוס הוא לגמרי. וההיא דבבבא מציעא, דאמרינן במעביר חבית ממקום למקום ושברה, דאמר ר׳ יהודה נושא חנם ישבע שלא פשע בה ויפטר, ההיא נמי לאו כחו8 הוא, שלא נשברה אלא בקרקע ומכח החבטה שלו, וכיון דאנוס הוא בנפילתו אין החבטא שלו. אי נמי, כיון דנתקל באבן או בגבשישות מחמתו נפל אמרינן בה האבן היא {שגרמה}9 הנזק ההוא והאבן דחפו, ודמי שדחפו אדם אחר דמו.
אלא גמלו בשעת נפילה היכי משכחת לה – שיהא פושע, דר׳ מאיר לא אמר נתקל פושע הוא אלא באדם.
משכחת לה שהעבירה במים דרך שרעתה – פירוש: חלקלקות. אלא דאתקיל ואתקילא ביה גמלא, דהוא גרם ליה, ואם פושע הוא בנפילת עצמו גם הוא פושע בנפילת גמלו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
משכחת לה שהעבירה במים דרך שרעתה – פירוש: חלקלקות. אלא דאתקיל ואתקילא ביה גמלא, דהוא גרם ליה, ואם פושע הוא בנפילת עצמו גם הוא פושע בנפילת גמלו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן תוקן בדפוס ראשון. בכ״י לונדון 852: ״לנזקנים״.
2 כן בשטמ״ק בשם הראב״ד. בכ״י לונדון 852 חסר: ״נזקיו״.
3 כן בשטמ״ק בשם הראב״ד. בכ״י לונדון 852: ״נזקין״.
4 כן בשטמ״ק בשם הראב״ד. בכ״י לונדון 852 חסר: ״שלא״.
5 כן בשטמ״ק בשם הראב״ד. בכ״י לונדון 852: (במקום ״ור׳ אלעזר״) ״וריש לקיש״.
6 כן בשטמ״ק בשם הראב״ד. בכ״י לונדון 852: ״שנשטפו״.
7 כן בכ״י לונדון 852. בשטמ״ק בשם הראב״ד: ״ליה״.
8 כן בכ״י לונדון 852. בשטמ״ק בשם הראב״ד (במקום ״לאו כחו״): ״אונס״.
9 כן הושלם בדפוס ראשון. בכ״י לונדון 852 חסר: ״שגרמה״.
הערות
Gemara
Peirush